שנתון תשע"ז

מגמת המוזיקה

תולדות המוזיקה המערבית

מיכאל וולפה

מוזיקאי יוצר ואיש חינוך. חבר בסגל מורי ביה"ס מיום הקמתו. נולד בתל אביב בשנת 1960, וחבר בקיבוץ שדה-בוקר מאז שנת 1982. בוגר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה והאוניברסיטה העברית. מרצה בחוג לתורת המוזיקה, קומפוזיציה וניצוח ובפקולטה למוזיקה רב תחומית באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. זוכה פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים ופרס אקו"ם על מפעל חיים. 

קרא עוד על מיכאל וולפה

תולדות המוזיקה המערבית

תיאור הקורס

 

זהו שיעור פרונטאלי, המבקש לתת מבט כללי על תולדות המוזיקה המערבית. כמו כן יוקדש זמן לתולדות הזמר העברי והשיר הישראלי, כחלק מהיחידה הפנימית של תכנית הלימודים.   

 

מטרות הקורס

 

א.ללמוד של מושגי יסוד במוזיקה המערבית בפרספקטיבה היסטורית.

ב.להתנסות במגוון של היבטים והתייחסויות אל ז'אנר מסוים.

ג.לרכוש ידע בתולדות המוזיקה ובספרותה.

ד.לשכלל את מיומנות האיתור של חומרי לימוד ומחקר ואת היכולת לקרוא ספרים ומאמרים.

ה.ללמוד לסכם חומרים ולכתוב מאמרים אינפורמטיביים קצרים ועבודות מחקר תמציתיות.

 

דרישות הקורס

 

א.נוכחות מלאה בכל השיעורים.

ב.הגשת מאמר קצר בסיום כל מחצית.

ג.מבחני סיום מחצית ובהם חלק האזנה, הגדרת מושגים ושאלה מרכזית. 

 

מהלך הקורס

 

נושא ראשון: חזרה על תקופת ימי הביניים

 

  • רקע היסטורי ותרבותי, מבנה החברה ומעמד הכנסייה, מסעי הצלב ומקומה המיוחד של המוזיקה בפולחן.

  • המוזיקה גרגוריאנית – המטרות שבעיצובה, מקורות הסגנון, המודוסים המלודיים והריתמיים, יחסי גומלין בין מוזיקה לטקסט.

  • היבטים טקסיים, טקסטואליים ומוסיקאליים של המיסה,  פסלמודיה, קלאוזולה, המנון, טרופוס וסקוונצה.

  • מוזיקה חילונית – טרוברים וטרודבאדורים, קצ'יה, פסטורלה, בלדה, שנסון, רונדו, אסטמפי, דוקטיה.

  • התיווי – הנוימות לסוגיהן, התפתחות כתב התווים, גידו ד'ארצו.

  • התפתחות הפוליפוניה – מן האורגנום לסוגיו עד המוטט.

  • הארס אנטיקווה – אסכולת נוטרדאם, הארס נובה – מאשו, לנדיני, דה-ויטרי.

  • התפתחות כלי הנגינה והשפעתם על הסגנון.

 

נושא שני: תקופת הרנסנס

 

  • הרנסנס כתופעה תרבותית, תגליות וגילויים, הומניזם, האידיאל של השליט המשכיל.

  • האסכולה הבורגונדית והאסכולה הנידרלאנדית – יוהאנס טינקטוריס, בנשואה, דופאי, אוקגהם, אוברכט, דה-פרה, ומלחינים כנסייתיים נוספים.

  • רפורמציה וקונטרה-רפורמציה, סגנונות ישנים וחדשים.

  • ריבוי צורות וכותרות, הרמוניה והובלת קולות, מוזיקה פיקטה, הקונטרפונקט החדש (פלסטרינה וסואילו).

  • משפחות כלי הנגינה, סוגי הרכבים, צורות וטכניקות חדשות – צורת הווריאציות, פסקאליה ושאקון, צורות דו ותלת חלקיות שהתפתחו מן הפריודה הכפולה.

  • ז'אנרים  וצורות: פרלוד, פנטזיה, ריקודים ( גליארד, ריצ'רקר, אלמנד, ועוד).

  • הבחנה בין מוזיקה דתית ובין מוזיקה חילונית, מוזיקה ווקאלית ומוזיקה אינסטרומנטאלית.

  • יחסי טכסט ומוזיקה – אריה, מדריגל, מוטט, שנסון, פרוטולה.

 

נושא שלישי: תקופת הבארוק

 

  • רקע היסטורי ותרבותי – החלוקה למספר תקופות משנה.

  • מאפיינים סגנוניים של התקופה – בסו קונטינואו, אורנמנטיקה, פרשנות ואלתור, תורת האַפקטים, שיטת מז'ור–מינור, הכיוון המושווה, הקונטרפונקט החדש, סגנון הקונצ'רטו, איחוד הכלים והצורות.

  • הבארוק המוקדם והאמצעי – הקאמרטה הפלורנטינית, המיסה שלאחר פלסטרינה.

  • התפתחות האופרה – האופרה הנפוליטנית ומאפייניה, סוגי אריות ורצ'יטטיבים. התפתחות המחול והבלט. 

  • מוזיקה אינסטרומנטאלית: סונטה, סוויטה, קונצ'רטו, ריקודי רשות וחובה, פוגה, פסאקליה

  • מוזיקה לותראנית – מקומו של הכורל במוזיקה הכנסייתית וטכניקות השימוש בו. 

  • הבארוק המאוחר – באיטליה, בצרפת, באנגליה ובגרמניה.

  • מוזיקה חילונית ומוזיקה דתית, אורטוריה, קנטטה.

  • ז'אנרים וצורות במוזיקה הכלית: פרלוד, פוגה, מוזיקה לעוגב.

  • ז'אנרים וצורות במוזיקה הקולית: כורל, קנטטה, מיסה, אורטוריה.

  • יוהאן סבאסטיאן באך: האדם ויצירתו.

  • דוגמאות למלחינים מייצגים מתקופת הבארוק:

  • מונטוורדי, פרסקובאלדי, קורלי, ויוואלדי, סקרלטי, פרסל, הנדל, ראמו וקופרן.

 

נושא רביעי: התקופה הקלאסית

 

  • "הנאורות": מאפייניה והשלכותיה על מעגלי החברה, התרבות, האמנות והמוזיקה.

  • המוזיקה ה"אידיאלית" של התקופה: קשר בין אידיאולוגיה למאפיינים אמנותיים.

  • ניצני הקלאסיקה: הסגנון הרגשני, "סער ודחף", הסגנון הגלנטי, אסכולת מנהיים.

  • גיבוש התזמורת הסימפונית.

  • ז'אנרים: סונטה, סימפוניה, קונצ'רטו, סרנדה, מוזיקה קאמרית, אופרה: סריה, בופה, זינגשפיל.

  • צורות : סונטה-אלגרו, רונדו, רונדו-סונטה, נושא ווריאציות, מינואט.

  • מלחיני האסכולה הוינאית הראשונה: יוזף היידן, וולפגנג אמדיאוס מוצארט, לודוויג ואן בטהובן.

 

נושא חמישי: תולדות השיר הישראלי 

א. תולדות הזמר העברי בראשיתו -        

  • שירי חיבת ציון.

  • ראשית חיבור שירים בעברית בארץ: יואל אנגל, חנינה קרצ'בסקי ואברהם אידלסון.

  • עיצובו של הזמר המקומי בשנות השלושים והארבעים: דוד זהבי, מתתיהו שלם, יהודה שרת.

  • שירי התיאטרון והתפנית הסגנונית בשיריהם של משה וילנסקי וסשה ארגוב.

  • מקומו של המזרח בעיצובו של השיר הפופולרי. 

ב. שיר הישראלי לאחר 1948-        

  • מקומן המיוחד של הלהקות הצבאיות בעיצוב הזמר החל מסוף שנות הארבעים.

  •  תפניות סגנוניות ופריחת הלהקות בשנות השישים ותחילת שנות השבעים.  

  • הרוק בישראל.

  • המוזיקה הים-תיכונית בשנות השבעים והשמונים.

  • פופ, רוק, אתני וג'ז משנות התשעים ועד ימינו. 

 

 

מטלות וקביעת ציון

30%- נוכחות בשיעורים.

20%- הגשת מאמרים על שני נושאים נבחרים.      

50%- מבחנים מסכמים בסיומו של כל נושא, הכוללים מושגים, האזנה ושאלות ידע.

 

ביבליוגרפיה

קורט פהלן, תולדות המוזיקה בעולם (תרגום: יצחק הירשברג), הוצאת עידית, תל אביב, 1954